על הדומה והמשלים בין ביודינאמי, אורגני ופרמקלצ'ר

December 16, 2017

רבים ורבות שואלים אותי על הקשר, ההבדלים והשיתוף בין חקלאות ביודינאמי, חקלאות אורגנית, ופרמקלצ'ר, לתשובה יש הרבה מרכיבים אותם אני מנסה לרכז ברשימה זאת. אשמח מאוד להערות דיוקים והשלמות.

הבסיס המשותף לכולם הוא בגישה והתכוונות הוליסטית לקשר בין אדם לטבע ותהליך ייצור המזון. כל גישה מביאה את התובנות היחודיות שלה מתוך הרקע בו היא צמחה.
 

מקורות
 

חקלאות ביודנאמית התחילה בשנות ה20 של המאה הקודמת מתוך עבודה של דר' רודולף שטיינר שפיתח את הפילופוסיה האנתורפוסופית. החקלאות הביודינאמית באה כחלק ממכלול רחב יותר של חקר האדם, החברה והטבע אשר הוליד גישות חדשניות לרפואה ותזונה, חינוך (ידוע גם כחינוך וולדורף), אומנויות ומחקרי מדעים וטבע, וגם גישה ייחודית לניהול ארגוני, כלכלי וחברתי.

חקלאות אורגנית, נרשמה כמושג בשנות ה40 על ידי לורד נורט'בורן, אגרונום שלמד חקלאות ביודינאמית וחקר את שיטות החקלאות המסורתית בהודו. בספרו מבט אל האדמה, נורט'בורן הדגיש את חשיבות העיקרון הביודינאמי "החווה כאורגנים חי" ומשם נטבע השם חקלאות אורגנית, אך מצד שני נורט'בורן לא הכליל התייחסות להשפעות העדינות והרחבות בהן עוסקת החקלאות הביודינאמית.

פרמקלצ'ר, התחילה את דרכה בשנות ה70 על ידי החוקרים ביל מוליסון ודיוד הולמרגן, אשר שמו למטרה לעצב חקלאות ומערכות אנושיות בהשראת דפוסים של הטבע והמערכות האקולוגיות. הפרמק'לצר אוספת שיטות של חקלאות מסורתית וגישות מודרניות אלטרנטיביות ומנסה להביא אותם לכדי מכלול בעל עקרונות תכנון עבור התיישבות אנושית. ברבות השנים יצאו מתוך הפרמקלצ'ר תובנות המתייחסות לחינוך, תכנון עירוני ויש גם הלוקחים את הפרמקלצ'ר לתחומי חיים אחרים.

בעוד הביודנאמי והאורגני צמחו האחד מהשני, איני מכיר כמה ביל ודיוד הכירות את הביודינאמי והאורגני אך סביר מאוד שכן. ציטוט לא ישיר ששמעתי פעם, בו ביל מוליסון אומר: 'אם פרמקלצ'ר הוא החליפה, ביודינאמי הוא הקולב שמחזיק את החליפה'.
 

ביטוי פיסי

 

כיוון שכל גישה יונקת ממקורת שונים ועוצבה על ידי אנשים שונים הביטוי הפיסי שלהן לפעמים שונה ולפעמים דומה.

החקלאות הביודינאמית שמה דגש על ההשפעות העדינות בטבע, ייצור מזון אכותי ואחריות חברתית ולכן כשפוגשים חקלאות ביודנאמית הן לרוב ניראות כמו חוות חקלאיות "רגילות" אשר משתמשות בטכניקות אלטרנטיביות, ויש להם מיתוג ותו סטנדרט משותף שניקרא דמטר.

החקלאות האורגנית גם כן דומה בכך שבעיקרן חוות אורגניות הן חקלאות ייצרניות המשתמשות בחומרים טבעיים, מפחיתות את השפעתן על הסביבה ויש מספר סטנדרטים ומיתוגים לחקלאות אורגנית.

הפרמלצ'ר, כגישה תכנונית שמה דגש על עיצוב מרחבי ולכן לרוב רואים שמקומות שעוסקים בפרמקלצ'ר ניראים שונים, הושקעה בהן תשומת לב לעיצוב. פרמקלצ'ר לרוב עוסקת ברמת תכנון המגורים האנושיים ופחות נפוצות חוות חקלאיות ייצרניות נטו.

הפרמקלצ'ר מגדיש את החשיבות של תבניות הטבע ושעלינו כאנשים לחכות את התבניות בעבודה שלנו. הביודינאמי המגיע מגישה מעמיקה לחקר מהות האדם והטבע מסבירה מה הם אותן תבניות, מהיכן הן נובועות וכיצד ניתן לעבוד איתן ופחות בצורה שלהן.

 

לטעמי היופי באה כאשר אנשים עושים שילוב בין הגישה האיכותית של הביודינאמי, לבין החומרים הטבעיים באורגני והגישה העצובית הפרמקלצ'ריסטית.

 

בריאות

 

שלושת הגישות מסכימות שבריאות של הטבע ושל האדם הינה מרכיב חשוב בעשייה שלהן.

הפרמקלצ'ר לרוב עוסקת בבריאות של המערכת האקולוגית, בתוכה נכלל גם האדם ולכן יש חשיבות לשמור על הבריאות האנושית, לאור זאת רוב אנשי הפרמקלצ'ר שאני מכיר מאמצים גישות בריאותיות שונות אך אין רצף מובנה בין הפרמקלצ'ר לבריאות האדם.

החקלאות האורגנית, עוסקת הרבה בהפחתת השפעות שליליות על הסביבה, מניעת רסוסים וחומרי דשן סינטטיים, תהילכי עיבוד טבעיים ושמירה על שרשרת מזון קצרה בה המזון מגיע במהירות מהשדה לצלחת.

החקלאות הביודינאמית, שמה דגש על כך ששיטות הגידול שלה נועדו לבנות בריאות לאדם ולאדמה ויש בתוכה קשר פילוספי עמוק בין מה היא בריאות האדם וכיצד היא נקשרת לבריאות החקלאות.

 

מגוון ביולוגי

 

שלושת הגישות מסכימות שמגוון ביולוגי חשוב לחקלאות, בפרמקלצ'ר ישנה חלוקה מרחבית לאזורים מהבית ועד הטבע בהם לכל אחד יש ייעוד ואיטנסיביות עיבוד. האורגני שמים גדש שהמגוון יכול לעבוד עם ובשביל החקלאות- מגוון גידולים, מגוון מחזורי גידול ומגוון אוייבים טבעיים, הביודינאמי ממשיך את האורגני ואומר ש10% מהשטח החקלאי צריך להיות מוקדש לשמירה על מגוון ביולוגי ושיש חשיבות אנרגתית למערכות היחסים בין תפקודים חקלאים שונים של המגוון הביולוגי בכדי לייצר אורגניזם חי.

 

מסורות חקלאיות

 

גם כאן, כל הגישות מסכימות שיש חשיבות לשמר ולהנגיש את הידע החקלאי המסורתית בתוך החקלאות המודרנית. יחד אם זאת בחקלאות האורגנית ישנו הרבה דגש על ביסוס מדעי של השיטות המסורתיות, למשל הקומפוסט הובא למערב כשיטה הודית מסורתית ויש היום הרבה מחקרים מודרנים על גישה זאת. בפרמקלצ'ר יש אנשים ששמים דגש על שמירת הפעולות המסורתיות כפי שהיו ומצד שני יש כאלו המנסים לקדם מדעיות של השיטות הישנות. הביודינאמי הגיע מתוך גישה פילוסופית המציע מדע רוח מודרני, המביא את מסורות הרוח של המזרח אל תוך גישה מדעית שיטתית של האדם המערבי. לכן בביודינאמי עובדים בשיטות מדעיות עם מסורות אזוטריות כמו אסטרולוגיה וחומרים אלכימיים. חקלאי ביודינאמי ידגיש שיש חשיבות לפיתוח החקלאי המודרני, אך חשוב לדייק אותו כך שלא יהיה אך ורק מטריאליסטי.

 

 

לסיכום, אני אפתח בהתנצלות, אני בטוח שלא נתתי תיאור מלא ומדוייק של כל השיטות ואני בטוח שיהיו אנשים שקצרה ידם על מקלדת שיכתבו ש"גם האורגני הוא כזה" ו"בטוח יש כך גם בפרמקלצ'ר" ו"הביודינאמי הוא בכלל לא כך.." – לכן קבלו את התנצלותי.

לטעמי האישי, ומנסיוני עם שלושת הגישות הן משלימות יפה האחת את השנייה בכך שכל אחת נותנת גדש על צבע אחר של הקשת. יותר מזה, ראיתי בעיניי איך אנשים שונים שעוסקים בגישות השונות מבליטים צבעים, גוונים וניחוחות שונים של כך אחת מהגישות.

שווה להכיר את כולם, בטעם האוכל שצומח, בדרך שבה אנשים עובדים ומלמדים. כל גישה יש לה סל של כלים ותובנות שונה ומשלים לתת לצועדים בדרך, וככול שתעשירו את סל הכלים של העבודה עם הטבע יטב לנו ויטב גם לאמא אדמה.

 

 

 

Please reload

Featured Posts

מידעון 4 אדמה חיה- חקלאות ביודינאמית: זמן להתכונן לסתיו ביודינאמי

September 20, 2016

1/3
Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive